אשכולות אזוריים – מודל חדשני לקידום השלטון המקומי 
בשנים האחרונות השפעתו של השלטון המקומי בישראל על איכות חיי התושבים הולכת וגוברת, כתוצר ישיר של הרחבת המשימות המוטלות על השלטון המקומי בשורה של תחומים. בתוך כך, השדה המוניציפלי הופך למורכב יותר: פועלים בו זה לצד זה שחקנים רבים ומגוונים מכלל המגזרים. האתגר שבאספקת שירותים איכותיים ומגוונים לתושבים הוא מורכב יותר ביישובי הפריפריה וכן ברשויות קטנות אשר יכולותיהן מוגבלות. רשויות רבות פוגשות "תקרת זכוכית" לאספקת שירותים איכותיים לתושבים, אותה הן מתקשות לעבור.

​

התארגנות למסגרות "אשכולות" אזוריים הינה מודל חדשני ופורץ דרך המצליח לספק מענה ייחודי לקשיים המורכבים של רשויות מקומיות. אשכול הינו התאגדות וולונטרית של מספר רשויות מקומיות לצורך קידום שיתופי פעולה ביניהן. האשכול הינו תאגיד עירוני (חברה בע"מ) בבעלות הרשויות המקומיות החברות בו. מתוקף ההתאגדות המשפטית כולל מבנה האשכול ועד מנהל (דירקטוריון) ומנהל כללי, וכן מחויב במסמכי הקמה מסודרים ובהם תקנון המסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות החברות בו נקבעים הרכב הדירקטוריון, גובה דמי החבר, חלוקת המניות ודרכי הכניסה והיציאה מההסדר וכיוצא בכך. 

מודל האשכול פותח מרחב חדש להתמודדות עם הקשיים המקומיים ומהווה מצע לשיתופי פעולה אזוריים בשירותים מתחומים שונים. האשכול מאפשר לרשויות לחלוק ביניהן את הנכסים המקומיים ולמנף את הנכסים האזוריים המשותפים, באופן המשרת את כלל הרשויות השותפות. בנוסף, משמשת תשתית האשכול כהזדמנות לחבירה של שחקנים נוספים ממגזרים שונים: המגזר העסקי, הפילנתרופי והחברה האזרחית, וכן מהווה מוקד לפעולה משותפת של מוסדות בעלי אופי אזורי כגון בתי חולים, מכללות, אזורי תעשיה ומתשתיות דומות.

הניסיון הנצבר כיום בהקמת אשכולות אזוריים, המבוסס ברובו על ההתנסות בשנים האחרונות בגליל המערבי, מעיד על הישגים ו"פירות" אזוריים רבים כתולדה מהתשתית המשותפת: החל בחסכון משמעותי בהוצאות מקומיות באמצעות תיאום וארגון (דוגמת הסעות תלמידים ואירועי תרבות וספורט), עבור בחסכון הנובע מהגדלת כוח הקנייה (למשל, במכרזים משותפים לפינוי אשפה, בהוזלת עלויות הצרכן לתושבי האזור בשורה של שירותים), דרך בהקמת מיזמים משותפים כגון חממת יזמות, מרכזי תעסוקה ומיזמי תעשייה וכלה באוסף של מנופים כלכליים ופיננסיים לרווחת האזור (קרן פיתוח אזורית, מיזם גגות סולריים).